רשב"ם על בבא בתרא קמ״ח ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא קמ״ח ב:ז׳
7 וְאֶלָּא מַתְנִיתִין דְּקָתָנֵי: לֹא שִׁיֵּיר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא – אֵין מַתְּנָתוֹ קַיֶּימֶת; הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אָמַר רַב חָמָא: בְּאוֹמֵר ״כׇּל נְכָסַי״. מָר בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר: בְּמוּחְזָק לַן דְּלֵית לֵיהּ.
פירוש רשב"ם על בבא בתרא קמ״ח ב:ז׳
7 באומר כל נכסיי - לא חילק שדותיו וכרמיו לכל אחד בפני עצמו אלא לשון זה כתב כל נכסיי אני נותן לפלוני ופלוני דכל היכא דאיתנהו נתונין הן במתנה ואין כאן שיור ובפר"ח גרס כל נכסיי אלו הן ולא נהירא:
8 במוחזק - שאנו מוחזקין בו שאין לו עוד נכסים: